תאוריית הצ'י

תאוריית הצ'י

תרבויות רבות מאמינות שהאנרגיה המצויה ביקום  היא כוח שניתן  להפעיל אותו באופן ישיר או בעקיפין.

דוגמאות לאנרגיה: אור, חשמל, מגנט, קול, כוח משיכה, מחשבות.

הסינים מכנים אותה "צ'י", היפנים מכנים אותה "קיי", בהודו מכנים אותה "פראנה", באנגליה בתקופה קדומה יותר כינו אותה "מאוכט", בתורת הוודו מכנים אותה ה"כוח" ובארצות המערב מכנים אותה אנרגיה ביומגנטית ואלקטרוכימית.

ישנם שלושה סוגי צ'י:

  • צ'י השמיים - מכיל את אנרגיית היקום, כגון: כמו שמש, כוח משיכה.

  • צ'י האדמה - מכיל את האנרגיה המצויה באדמה, כגון: הים, הרוח, בעלי חיים, צמחים.

  • צ'י האנושי - מכיל את הצ'י של האדם.

צ'י השמיים משפיע על צ'י האדמה ושניהם משפיעים על צ'י האדם. האדם קולט צ'י כאשר הוא אוכל, שותה ונושם.

הדבר החשוב ביותר כדי לגרום לצ'י לזרום בגוף הוא להשקיט את התודעה, הנשימה והגוף.  השקטת התודעה מאפשרת לנו לחשוב בבהירות ולהיות מרוכזים יותר. השקטת הנשימה מאפשרת לנו להאט את קצב דפיקות הלב וכתוצאה מכך להירגע. השקטת הגוף מאפשרת לנו להרפות, להירגע ולהיות ערניים יותר.